פסק-דין בתיק תא"מ 31420-08-11

1.         תובענה שטרית בגין שיק מס' 217 ע"ס 4,740 ש"ח שמשך הנתבע לפקודת התובעת, חברה העוסקת ביצור ושיווק זכוכית. לטענת התובעת, נמסר השיק לידיה בתמורה לשבעה לוחות זכוכית שסיפקה היא לנתבע.

2.         בהתנגדות לביצוע שטר (שהפכה לכתב ההגנה והתצהיר התומך בה שימש כתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע), טוען הנתבע כי אינו חייב עפ"י השטר; לטענתו, הוא סיפק זכוכית לקבלן בשם זיאד מלחם אשר ביצע עבודות התקנת זכוכית בבניין משרדים בפתח תקווה. לטענת הנתבע, נציג התובעת ידע היטב כי הנתבע הזמין זכוכית מלוטשת, ואף על פי כן סיפק הוא זכוכית לא מלוטשת בליטוש יהלום. עוד טוען הנתבע, כי נציג התובעת ידע כי הזכוכית אמורה לעבור אישור אדריכלית בבניין. בנוסף, לטענת הנתבע - האדריכלית האחראית על אישור עבדותו של הקבלן מלחם פסלה את לוחות הזכוכית שסופקו ע"י התובעת, לאחר שהתגלה כי הזכוכית "לא היתה מלוטשת בליטוש יהלום כפי שנדרש ואובחנו הרבה נקודות שחורות ובעיות בשל הדבקה לא נכונה ולא מקצועית" (ראו סעיף 10 להתנגדות לביצוע שטר).

3.         הנתבע מוסיף וטוען, כי הוא פנה אל נציג התובעת - מר אמין שוויקי והודיע לו, כי הזכוכית שסיפק נפסלה, ולפיכך התבקש הוא כי יגיע לאתר על מנת לבדוק את הזכוכית, אולם הלה התחמק מלעשות כן. עוד טוען הנתבע כי לאחר שהזכוכית נפסלה התבקשו הוא והקבלן מלחם להחליף את הזכוכית, ולפיכך נאלצו להזמין זכוכית מספק אחר במקום זו שסופקה ע"י הנתבע ולשלם בגינה (סעיף 12 להתנגדות לביצוע שטר). 

4.         הנתבע טוען כי לצורך התקנת הזכוכית היה צורך בשימוש במנוף, בפירוק התקרה האקוסטית ובשימוש בתקנים שונים, ועלות כל אלה מסתכמת, כך עפ"י הנתבע, בסך 5,000 ש"ח - סכום שהתבקש קיזוזו ע"י הנתבע. כמו-כן טען הנתבע כי נזקים שנגרמו לקבלן המשנה (הקבלן מלחם) קוזזו מן הסכום שהגיע לנתבע (מבלי שהנתבע ינקוב בסכום מדוייק), ולפיכך טוען הנתבע כי נזקיו עולים על סכום השיק.

5.         טענה נוספת בפי הנתבע, ולפיה השיק נמסר לתובעת על תנאי שהאדריכלית תאשר את איכות הזכוכית שתסופק  לאתר, ומשלא ניתן אישור כאמור, אין התובעת זכאית לאכיפת החיוב השטרי.

המחלוקות:

6.         המחלוקת בין הצדדים היא- האם בפי הנתבע הגנה שטרית, המזכה אותו בפטור מתשלום החיוב השטרי.

7.         לאור טענת הנתבע, אלה הן הגנותיו של הנתבע ובהן יש להכריע:

א.         האם הוכיח הנתבע טענתו, לפיה פרעון השיק היה מותנה באישור האדריכלית.

ב.         האם הוכיח הנתבע את נזקיו, מהם נובעת טענת הקיזוז לה טען.

ג.          האם נפל פגם בזכוכית - והאם פגם זה מהווה כשלון תמורה מלא או חלקי קצוב המזכה בהגנה שטרית.

הראיות:

8.         מטעם התובעת העיד מנהלה - מר אמין שוויקי, ואילו מטעם הנתבע העידו הנתבע ומר זיאד מלחם - אשר הציג עצמו כנציג הקבלן אשר ביצע את עבודות, ולא הקבלן- כטענת הנתבע בהתנגדות לביצוע השטר.

הכרעה:

9.         אכריע בשתי השאלות הראשונות תחילה; באשר לטענה כי השיק הוצא עם תנאי במסירה, הנטל להוכיח טענה זו (לרבות הטענה שפירעון השטר מותנה בתנאי וכי התנאי לא התמלא) מוטל הוא על הנתבע, המעלה אותה, וזאת נוכח החזקה הקבועה בסעיף 20 (ג) לפקודת השטרות (נוסח חדש) הקובע כי : " שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו  בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידי מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר" (ראו גם ע"א 205/87 ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח נ' מגדל חברה לביטוח פד"י מ"ג (4) 680, 693).

10.        לטעמי לא הוכחה הטענה, לפיה השיק הוצא עם תנאי במסירה. מלבד טענתו בהתנגדות לביצוע שטר לא הובאה כל ראיה התומכת בגרסתו הנ"ל, הדבר לא קיבל ביטוי על פני השטר או במסמך בכתב, כגון הזמנת הנתבע שנשלחה לתובעת או מסמכים שנשלחו לאחר שהחלה האדריכלית מעלה טענות כלפי איכות הזכוכית. בנוסף, הנתבע משך את השיק, עפ"י גירסתו, ביום 19.2.2011 (עדות הנתבע בעמוד 8 שורה 11 לפרוטוקול), ואילו טענתו של הנתבע נכונה, היה דוחה את משיכת השטר עד אשר תאשר האדריכלית את העבודות.

11.        באשר לטענת הנתבע כי נגרמו לו נזקים כתוצאה מהפרת ההסכם וכי הוא זכאי לקזז נזקים אלה מסכום השטר, אומנם טענת הקיזוז היא טענת הגנה בין צדדים קרובים לשטר (ראו: רע"א 6250/98         Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ פ''ד נג(2) 274 (להלן: פס"ד מפעלי ייצור). אולם יש להוכיח טענת הקיזוז כפי שתובע נדרש להוכיח תביעתו (ראו : ע"א 81/82 דו-עץ בע"מ נ' ישעיהו וייסנברג בפשיטת רגל באמצעות הנאמן עו"ד גד נשיץ פ"ד ל"ז(2) 355). בענייננו מלבד טענות בעלמא, כי נגרמו לנתבע נזקים (שחלקם נגרמו לקבלן) ומלבד טענה כי הנתבע נאלץ לשלם תשלומים או שנגרמו לקבלן נזקים שקוזזו מחשבונו, לא הוכיח הנתבע טענות אלה. הנתבע לא טרח להוכיח את הסכום ששילם לאותו ספק אחר ממנו רכש את הלוחות החלופיים. לפיכך, אף טענת הקיזוז לא הוכחה.

12.        מכאן לטענה השלישית, לפיה נכשלה התמורה באופן מלא מאחר והנתבע הפר את ההסכם והדבר הוביל לכך שוהסחורה נפסלה ע"י האדריכלית מטעם מזמין העבודה, והנתבע נאלץ להתקין לוחות אחרים שהזמין מספק אחר. להוכחת טענה זו העידו הנתבע ומר מלחם. מר מלחם העיד, כי "הזכוכית היתה פגומה היו בועות ונקודות והיו שברים ותמיד יישאר שם כתם שחור" (עדות מר מלחם 11 שורו3ת 26 ו- 27 לפרוטוקול) .

13.        כעקרון, טענת הנתבע היא טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, מאחר ואין חולק כי הסחורה סופקה לידי הנתבע, אולם טוען הנתבע כי היא לוקה בפגם מהותי (ראו ש' לרנר בספרו "דיני שטרות" בעמוד 335; ראו גם ע"א 366/89 פיין אלומיניום נ' די מטל א.ג חברה זרה פד"י מ"ה(5) 850). למרות האמור לעיל, אליבא דלרנר, מקום שנתבע  מבטל את החוזה בשל אי ההתאמה, ומחזיר את הממכר לתובע, או שהסחורה שבגינה נמשך השיק הועמדה לרשות התובע, ייחשב הנתבע כמי שטוען טענת כשלון תמורה מלא ( לרנר, בעמוד 338).